אימון אישי קישורים מערכת שעות הודעות לתלמידים מונחים בקוריאנית קוריאנית מהפומסה תלמידים מספרים

עשה את המכה

צפריר קוממי פתח מועדון לאומנות הלחימה טאקוונדו במושב משמר איילון. "יותר משיטה להפגנת כוח", הוא אומר "זו גם אומנות שמיועדת להתפתחות רוחנית של העוסקים בה"      
ליאורה שואט

אם צפריר קוממי (29), מדריך ספורט הלחימה טאקוונדו המפעיל גם מועדון לספורט זה במושב משמר איילון, מגלם בגופו הגמיש, בהליכתו הפנתרית, בדיבורו הרך ובאישיותו השלווה, השקטה והכובשת את תוצאות פעולתו של הטאקוונדו - הרי שמדובר בסיפור הצלחה.

ראיתי אנשים מרחפים שהפגינו תנוחות גוף שונות ומשונות שהעידו יותר מכל על שליטה מוחלטת בגופם,  ששם ללעג את חוקי המשיכה. אלה היו מתאמני טאקוונדו, ספורט לחימה קוריאני ופירושו המילולי "אמנות בעיטות ואגרופים".

קוממי: "מדובר בתורת לחימה ייחודית ובלתי חמושה המשלבת תנועות מהירות בקו ישר שמאפיינת טכניקות יפניות שונות וגם תנועות סיבוביות מעוגלות וזורמות שקיימות בסגנון הסיני. מה שמאפיין ומבדיל אומנות זו מאומנויות לחימה אחרות הוא השימוש הנרחב בהתקפות כף הרגל ובעיטות. אלה הופכים את הגוף לכלי הנשק של המתאמן.  אחרי שנים של אימונים מפרכים מידי יום, המתעמל לומד לנצל את הצ'י (כח החיים) שבגוף ומגלה יכולות גופניות מדהימות בתנופה ומהירות שמעצימות את כוח המכה. אומנות לחימה זו חזקה, מסוכנת ואגרסיבית." אומר קוממי שנחשף לספורט זה בהיותו בן 13 ושעד היום עברו תחת ידיו מאות תלמידים בגילאים  5-50, רובם ככולם ממושבי וקיבוצי הסביבה.
ש. אם מדובר בספורט כל כך מסוכן איך זה שילדים מתעסקים בו?

"הטאקוונדו הוא אומנם ספורט חזק ואגרסיבי, אבל הוא גם ספורט השומר על טוהר הלחימה. לאומנות הטאקוונדו יש עקרונות מנחים להתנהגות מוסרית הנוגדים אלימות באשר היא ומחנכים לכבוד הדדי. את אלה אני דואג להסביר השכם והערב לתלמידים, אשר השימוש בטאקוונדו יכול להפוך את גופם לנשק קטלני, שמותר להשתמש בו רק כשנשקפת להם סכנת חיים מיידית. הדברים נלמדים תוך כדי אימונים, אם מתעוררת בעיית אלימות באימון אני מיד עוצר אותו ומסביר להם מה לא היה בסדר. אבל יותר משיטה להפגנת כוח משמש הטאקוונדו גם אומנות שמיועדת להתפתחות רוחנית של העוסקים בה.

"הורים רבים מביאים לחוג שלנו את ילדיהם הצעירים לא רק כדי שילמדו להתגונן מפני האלימות הרבה שפשתה ברחובות ובבתי הספר, אלא גם כדי להתגבר על בעיות מנטליות כמו, בטחון עצמי ירוד וחוסר שקט נפשי ויכולת להתרכז. התנועות בשיטת לחימה זו הן תנועות הטבעיות לגוף, והן תורמות לפיתוח גוף בריא ואתלטי, ולפיתוח קואורדינציה טובה יותר. אני מוצא ששיטה זו מאוד מאזנת את העוסק בה, ע"י  ניטרול הלחץ והמתח שהוא שרוי בהם. מעבר לפיתוח כושר גופני אירובי ואנאירובי, מהירות וזריזות הטאקוונדו גם מתמקד בחוזק הנפשי ובנחישות. והחניך מפתח כתוצאה מכך גם יכולות מנטליות כמו בטחון עצמי, שקט נפשי ורוגע. כי להיות לוחם זה לא רק בזירה אלא גם בחיי היומיום, אינך מרים ידיים כשאתה נתקל בקשיים. גם העובדה שהאווירה במועדון שלנו מאוד נעימה, מפרגנת ותומכת תורמת לכך שהילדים שמחים לבוא למועדון ולשתף אותנו במה שעובר עליהם. לפי דיווחי ההורים אנו יודעים כי העיסוק בטאקוונדו, משפיע לטובה על הילדים, אלה שהיו אלימים נרגעו ונעשו הרבה פחות אלימים, אלה שהיו חסרי בטחון למדו לעמוד על זכותם, ובסך הכל חל שיפור משמעותי בתפקוד כל הילדים."

ש. האם גם בני חמישים שמעולם לא עסקו בספורט זה יכולים לעסוק בו?

"אומרים, שמים עומדים הופכים עכורים. כך גוף האדם שרובו מורכב ממים, אם לא יפעל, יפתח עכירות.  טאקוונדו היא שיטת לחימה הכי טבעית לגוף ואינה גורמת לשחיקתו, אין בה תנועות שהגוף לא מסוגל לעשות, אפילו בגיל מאוחר. מגיעים אלי בני חמישים ויותר שלראשונה בחייהם עוסקים בספורט לחימה. לפני שנה פתחתי קבוצה של בני 40 ומעלה, שרובן אגב היו נשים. תוך שנה בה התאמנו פעמיים בשבוע שעה ומחצה בכל פעם, הם הגיעו ליכולות מדהימות ובצעו תרגילים שדורשים רמת ביצוע גבוהה."


ש. האם לא מדובר בספורט אלים לנשים?

"מדובר בספורט טקטי וחכם, בו אתה מנצל את כוח היריב כנגדו. לבנות יש סטייל שונה בקרב. הן פחות ישירות מבנים, הן פחות יוצאות להתקפות, אבל הן מבצעות הרבה הטעיות והקרב שלהן הוא יותר חכם וערמומי. הבנות שבקבוצות שלנו מתאמנות כמו הבנים, ללא הנחות ובשוויון מוחלט.


ש. מה קורה כשאתה עומד מול אויב?

"אומנות הלחימה הכי טובה זה פשוט לא להיות שם. אבל אם תוקפים אותך אתה פועל אינסטנקטיבית, כלומר אינך מתקפל מול האיום אלא תוקף. למרות גורם ההפתעה, עדיין יש למותקף אפשרות לבחון את מי שעומד מולו ולאתר את נקודת החולשה שלו. כמו למשל, אם מישהו תוקף עם סכין בידו, אתה מיד מזהה את צורת אחיזת הסכין ויודע מאין תגיע ההתקפה, מלמעלה, למטה, שיסוף וכד'. החוכמה היא למקד את העוצמה שבגוף לנקודה אחת ספציפית ביריב ולהכות בו או לנטרל אותו."

העדויות המוקדמות ביותר לקיומו של הטאקוונדו, הן בערך משנות החמישים לפני הספירה. העקרונות שהינחו אותו הושתתו על עקרונות התנהגות האדם כמו: היה נאמן לארצך, צייתן להוריך, מהימן לחבריך, אל תהרוג לעולם לשווא, כבד את מוריך, המבוגרים ממך, סיים את הדבר שבו התחלת ועוד כללים מנחים להתפתחות מוסרית של תלמידי אמנות לחימה זו. תלמיד שאינו מבין לאשורם עקרונות אלה אינו יכול להיות בקיא במהות האמיתית של אמנות זו.

בשנת 1973 הוקם ארגון עולמי לטאקוונדו, מאז התפתח כענף ספורט בינלאומי. הוא הוצג לראשונה במשחקים האולימפיים בשנת 1988 והוכר כענף רשמי באולימפיאדת סידני בשנת 2000. באולימפיאדת אתונה ייצגה את ישראל מאיה ערוסי ממועדון בלוד.


כיום הוא אחת משתי שיטות אמנויות הלחימה היחידות ( השנייה היא הקארטה-דו) שעוסקים בה בכל העולם, ויש לה 20 מיליון עוסקים פעילים בלמעלה מ-120 מדינות.

 " הטאקוונדו מתמקד בעיקר בעבודת רגליים חזקה כתוצאה מכך, הרגליים מאוד מתחזקות, מה שמקנה יציבות רבה לגוף. מלבד לימוד התגוננות החניכים שלנו גם משתתפים בהופעות בהן הם מפגינים יכולת אתלטית וריכוז מאוד גבוהים. אלה באים לידי ביטוי בהופעות, בהן הם מצליחים לשבור קרשים בטכניקות של בעיטות, שמדגימות עד כמה עוצמתיות יכולות להיות המכות הללו. מכה בעוצמה הנכונה ובזוית הנכונה יכולה לגרום למוות. זו הסיבה מדוע אנחנו חוזרים ומדגישים את הצורך בריסון ובהתנהגות נאותה ולא חמומת מוח.

עד גיוסו לצה"ל הספיק קוממי הצעיר להתאמן ולהגיע לחגורה שחורה, דאן 1, "שלב ראשון בחגורה שחורה שמסמלת את תחילת דרכו העצמאית של אומן הלחימה." הוא הספיק להשתתף בתחרויות ובשנת 1994 קטף את אליפות ישראל בטאקוונדו. בצבא ניצלו את היכולות שלו שבאו לידי ביטוי כאשר שרת ביחידה מובחרת כמדריך ללוחמה בטרור, "בצבא משתמשים באומנות לחימה מזרחיות בעיקר בלוחמה בשטח בנוי. אחד המאמנים שלנו, ששרת במוצב בלבנון, הצליח לגבור על מחבל של החיזבאללה שחדר למוצב, בעזרת הטאקוונדו." אחרי הצבא נסע להתאמן ולהתפתח באקדמיה הבינלאומית לטאקוונדו שבדרום קוריאה, שאליה מגיעים תלמידים מכל העולם ואפילו מסין. "הטאקוונדו הוא חלק מתוכנית החינוך בקוריאה. החיילים ביחידות הקרביות שם חייבים שתהיה להם חגורה שחורה בספורט זה." אחרי 8 חודשים בהן התאמן אצל צ'אנג, אחד המאסטרים הגדולים לטאקוונדו שלו חגורה שחורה דאן 8, ועבר מבחן לדאן 2, חזר קוממי לארץ והחליט לפתוח מקום משלו. כך הגיע למושב משמר איילון "היופי והשקט שבמקום קסמו לי",  בו פתח לפני חמש שנים את האקדמיה שלו לטאקוונדו. "החלטתי להיות מיסיונר של השיטה, שלי עשתה רק טוב. רציתי שגם אחרים יחוו זאת. זו המתנה הכי גדולה שהורי נתנו לי."

בד בבד עם הפעלת האקדמיה לטאקוונדו, קוממי לומד שנה שלישית רפואה סינית, דיקור, צמחי  מרפא, והוא גם מוסמך לטיפול בטווינא, שהיא תרפיית מגע טיפולית-רפואית המטפלת בפתולוגיות של כאבי שרירים. "אני מנצל את הידע שלי וממליץ לתלמידי על תזונה הוליסטית שמותאמת להם באופן אישי. השילוב של טאקוונדו ותזונה נכונה מאוד עוזרים לתלמידים, זה עוזר להם להתרכז ולהתמקד וכתוצאה מכך גם להצליח במטלות בית הספר".